אקטואליה

אנשי צד"ל עדיין נאבקים: "כל המשפחה עובדת, ובקושי מסיימים את החודש"

הם לחמו כתף אל כתף עם צה"ל בלבנון, ושוכנו בישראל אחרי המלחמה. אחרי 21 שנה, זכו אנשי צד"ל סוף סוף לאנדרטה - אך עדיין כועסים על המדינה: "שכחו אותנו". שתי סוגיות עדיין מטרידות אותם - הפנסיה והדיור. מפקד צד"ל בישראל: "אנחנו תושבי מדינת ישראל, רק תנו לנו גג"

בכתבה שפורסמה באתר ynet בשנת 2021 נכתב כי בשנת 2001, בממשלת ברק שאחראית ליציאה מלבנון, שויכו 204 משפחות צד"ל למשרד הביטחון - והיתר, כ-450 משפחות, היו תחת משרד הקליטה.

לדברי טניה "אני מקווה שיכירו בנו כאנשי צד"ל, כי אנחנו - וסליחה על הביטוי - לא ערבים ולא יהודים", חתמה. "אני רוצה שהמושג צד"ל יוכר ויופיע, ומקווה שיסיימו את הקושי שנובע מחוסר דיור ופנסיה לאנשים שמגיע להם".

לדברי אבו ראפא, "אנחנו לוחצים על כל האנשים שאנחנו מכירים כדי שיטפלו בבעיה הזו ונגמור את העניין הזה, כדי שנעבור לנושא אחר שמגיע לנו - והוא הפנסיה".

שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי הודו היום בטקס כי המדינה לא עשתה מספיק לאורך השנים כדי לשלם את חובה לאנשי צד"ל, והבטיחו כי יפעלו כדי לתת מענה למצוקותיהם.

לסיכום , ניתן לראות שבכתבה יש מגוון דעות שמראות כי יש חילוקי דעות בנוגע לעזרה שמדינת ישראל נתנה ונותנת כיום אנחנו מעוניינים להעלות את המודעות על הנושא ולהביא לשינוי ביחס שנותנים לצד"ל דווקא אנחנו הדור הצעיר רוצים להביא וליצור שינוי באמצעות העידן הדיגיטלי שבו ניתן להביא לשינוי לחשיפה והעלאת המודעות בנושא ואף לגרום לנבחרי הציבור להבין כי לקהילה הצדלניקית מגיע יחס שווה בתוך הקהילה ומחוץ אליו במיוחד בנושא הפנסיה והעזרה בסיוע לקבלת בתים בארץ.

"לחזור הביתה זה חלום". לוחמי צד"ל מתגעגעים ללבנון

הנסיגה הפתאומית מדרום לבנון הפתיעה גם את לוחמי צד"ל, בעלי הברית של ישראל, שנאלצו לברוח במהירות. פאדי נמור, למשל, לקח איתו רק תמונה של הילדה הקטנה. 20 שנה אחרי שחצו את הגבול, אנשי צד"ל עדיין מרגישים נטע זר בישראל: "לא קיבלנו את היחס שמגיע לנו".

בכתבה שפורסמה באתר ynet בשנת 2020 נכתב כי, ברית הדמים בין תושבי דרום לבנון לממשלת ישראל החלה במלחמת האזרחים השנייה של לבנון, בשנות ה-70. חמושים פלסטינים שגורשו מירדן ב"ספטמבר השחור" ניסו להשתלט על דרום לבנון ולהפוך אותה לבסיס לפעילות חבלנית נגד ישראל. תושבי הכפרים פנו לממשלה בביירות, ששלחה אליהם את רב-סרן סעד חדד, קצין מצטיין מצבא לבנון.

טענה נוספת שנשמעת מצד אנשי צד"ל נוגעת לפערי מעמדות בין הלוחמים. לטענתם, הקצינים הבכירים קיבלו מישראל דירה ופיצוי כספי גדול, ואילו רוב החיילים והקצינים הזוטרים נשכחו מאחור. ישנה גם בעיית הדור הצעיר, שלא מקבל תמיכה מספקת בתחומי הלימודים וההשתלבות בחברה הישראלית.

בניגוד לטענות הקשות נגד הממסד והממשלה, יש להם רק מילים טובות לומר על קבלת הפנים של האזרחים הישראלים. "עד היום האנשים מתייחסים אלינו טוב. כששומעים שאנחנו מצד"ל הם אומרים לנו 'אתם תרמתם ועשיתם הרבה בשבילנו'. בניגוד לממשלה, תושבי ישראל מעריכים אותנו".

לסיכום , ניתן לראות שבכתבה יש מגוון דעות שמראות כי יש חילוקי דעות בנוגע לעזרה שמדינת ישראל נתנה ונותנת כיום אנחנו מעוניינים להעלות את המודעות על הנושא ולהביא לשינוי ביחס שנותנים לצד"ל דווקא אנחנו הדור הצעיר רוצים להביא וליצור שינוי באמצעות העידן הדיגיטלי שבו ניתן להביא לשינוי לחשיפה והעלאת המודעות בנושא ואף לגרום לנבחרי הציבור להבין כי לקהילה הצדלניקית מגיע יחס שווה בתוך הקהילה ומחוץ אליו

עדיין מתגעגעים לצד השני של הגדר: אנשי צד"ל מציינים 20 שנים של ישראליות

המבוגרים שבהם מתגעגעים ללבנון, הצעירים זוכרים את קשיי הקליטה בארץ והילדים מרגישים ישראלים לכל דבר. 20 שנה אחרי הנסיגה, אנשי צד"ל שהגיעו לארץ מספרים על החיים החדשים שלהם בישראל, אך גם על הכעס שנותר בהם.

בכתבה שפורסמה באתר הארץ בשנת 2020 נכתב שעשרים שנה חלפו מאז יום הנסיגה שבו אלפי אנשי צבא דרום לבנון (צד"ל) ומשפחותיהם - חצו את הגבול לישראל עם נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. רבים מהם עברו לגור במדינות ברחבי העולם, חלק חזרו ללבנון למרות המחיר הכבד שהיה כרוך בכך - אך חלק השתלבו כאן, במציאות הישראלית, לא אחת תוך קשיי קליטה. לפי עמותת אנשי צד"ל, כיום ישנם בארץ כ–3,000 אנשי צד"ל ובני משפחותיהם.

עדיין מתגעגעים לצד השני של הגדר: אנשי צד"ל מציינים 20 שנים של ישראליות
המבוגרים שבהם מתגעגעים ללבנון, הצעירים זוכרים את קשיי הקליטה בארץ והילדים מרגישים ישראלים לכל דבר. 20 שנה אחרי הנסיגה, אנשי צד"ל שהגיעו לארץ מספרים על החיים החדשים שלהם בישראל, אך גם על הכעס שנותר בהם.

המבוגרים שבהם עוד מתגעגעים לשם - לבית שבצד השני של הגדר, לקרובי המשפחה ולקברים. הצעירים יותר זוכרים בעיקר את ההסתגלות לישראל, ופחות את המולדת, ואלה שנולדו פה, ישראלים לכל דבר, לא מכירים מציאות אחרת. שני עשורים אחרי הנסיגה, הם מתארים את החיים החדשים שלהם בישראל - אבל גם את הצלקות שהותירה העזיבה את לבנון, והכעס שנותר על היחס מהמדינה.

לסיכום , ניתן לראות שבכתבה יש מגוון דעות שמראות כי יש חילוקי דעות בנוגע לעזרה שמדינת ישראל נתנה ונותנת כיום אנחנו מעוניינים להעלות את המודעות על הנושא ולהביא לשינוי ביחס שנותנים לצד"ל דווקא אנחנו הדור הצעיר רוצים להביא וליצור שינוי באמצעות העידן הדיגיטלי שבו ניתן להביא לשינוי לחשיפה והעלאת המודעות בנושא ואף לגרום לנבחרי הציבור להבין כי לקהילה הצדלניקית מגיע יחס שווה בתוך הקהילה ומחוץ אליו, ניתן לראות את הקושי הנפשי של כל יוצאי צד"ל צלקת שגם הזמן לא ירפא.

הרמטכ"ל ללוחמי צד"ל: "לאורך השנים לא עשינו מספיק כדי לעזור לכם - מעתה זה ישתנה"

במהלך הטקס חילקו גנץ וכוכבי את אותות המערכה ללחימה ברצועת הביטחון למפקדי וחיילי צד"ל וחנכו את האנדרטה לזכר הנופלים • הרמטכ"ל: "חיילי צה"ל ולוחמי צד"ל נלחמו יחד, שירתו יחד ואיבדו חברים יחד - כל אדם בישראל חייב להוקיר להם תודה על תרומתם לביטחון המדינה" • שר הביטחון גנץ:" אלמלא חיזבאללה, אני מאמין שכבר היינו משיגים שלום בין המדינות"

בכתבה שפורסמה באתר ישראל היום בשנת 2021 נכתב כי שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי השתתפו היום (ראשון) בטקס חנוכת האנדרטה בגדר הטובה במטולה, לזכר חללי צד"ל שנפלו בלחימה בלבנון בין השנים 1982-2000, וכן בטקס מערכת הביטחון לחלוקת אותות המערכה על הלחימה ברצועת הביטחון למפקדי וחיילי צד"ל. האנדרטה תשמש אתר מורשת לצבא דרום לבנון, שפורק עם יציאת כוחות צה"ל מדרום לבנון במאי 2000.

"האנדרטה שאנחנו חונכים היום היא צו מוסרי שאנחנו מקיימים באיחור רב, אך מקיימים. אותות המערכה שהתעקשנו להעניק לכם בדיוק כמו לחיילי צה"ל ששירתו ברצועת הביטחון, מוכיח שאנו רוצים לראות אתכם כחלק מאיתנו.לאחר היציאה מלבנון לא עשינו כמדינה מספיק כדי לסייע לכם. האנדרטה והאותות שאנחנו מעניקים לכם הם צעדים ראשונים למענכם". אמשיך לעזור לכם עם מצוקת הדיור שלכם עד שתרגישו בבית וגם שיהיה לכם בית", אמר שר הביטחון.

"אתם לוחמי צד"ל הייתם קו ההגנה של ערי הגליל והלבנון ואתם תהיו הגשר בעתיד, אינשללה, בין שני העמים".

לסיכום , ניתן לראות שבכתבה יש מגוון דעות שמראות כי יש חילוקי דעות בנוגע לעזרה שמדינת ישראל נתנה ונותנת כיום אנחנו מעוניינים להעלות את המודעות על הנושא ולהביא לשינוי ביחס שנותנים לצד"ל דווקא אנחנו הדור הצעיר רוצים להביא וליצור שינוי באמצעות העידן הדיגיטלי שבו ניתן להביא לשינוי לחשיפה והעלאת המודעות בנושא ואף לגרום לנבחרי הציבור להבין כי לקהילה הצדלניקית מגיע יחס שווה בתוך הקהילה ומחוץ אליו. האנדרטה היא התקדמות וחשיפה לקהילה להצדלניקית שהייתה אמורה להיעשות לפני.

סופית: אות מערכה יוענק גם לאנשי צד"ל

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם. ההצעה עצמה מבקשת להקנות לשר הביטחון סמכות להעניק את אות המערכה שיוענק לחיילי צה"ל שהשתתפו במערכה בדרום לבנון, גם לאנשי צבא דרום לבנון אשר לחמו לצד חיילי צה"ל בזמן המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון

בכתבה שפורסמה באתר עכשיו 14 בשנת 2021 נאמר שתחילת המהלך להצעת החוק שאושרה היא לפני כחצי שנה, כשהרמטכ"ל כוכבי ושר הביטחון גנץ סיכמו על הקמת ועדה ציבורית בראשות הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') שאול מופז, שבחנה את האפשרות להענקת אות המערכה למשרתים בתקופת לבנון והמליצה כך. בחודש נובמבר האחרון קיבל שר הביטחון גנץ את המלצת הוועדה והרמטכ"ל על הענקת אות מערכה לחיילי צה"ל שלחמו בלבנון והנחה על קידום מענה גם לאנשי צד"ל.

בדברי ההסבר נכתב: "מתחילתה של מלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים ועד מועד נסיגת ישראל במאי 2000 לקו הגבול הבין–לאומי עם לבנון, נקשרו, התפתחו והתבססו, יחסי גומלין צבאיים ואזרחיים בין מדינת ישראל וצה"ל לבין כוחות לבנוניים שמקורם בצבא לבנון באזור דרום לבנון. תחילה בפיקודו של מייג'ור סעד חדד ולאחר מכן בפיקודו של הגנרל אנטואן לאחד. כוחות אלה, שכונו צבא דרום לבנון – צד"ל, לחמו כתף אל כתף עם חיילי צה"ל במהלך תקופת המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון".

לסיכום , ניתן לראות שבכתבה יש מגוון דעות שמראות כי יש חילוקי דעות בנוגע לעזרה שמדינת ישראל נתנה ונותנת כיום אנחנו מעוניינים להעלות את המודעות על הנושא ולהביא לשינוי ביחס שנותנים לצד"ל דווקא אנחנו הדור הצעיר רוצים להביא וליצור שינוי באמצעות העידן הדיגיטלי שבו ניתן להביא לשינוי לחשיפה והעלאת המודעות בנושא ואף לגרום לנבחרי הציבור להבין כי לקהילה הצדלניקית מגיע יחס שווה בתוך הקהילה ומחוץ אליו.

"נטשו אותנו": 20 שנה אחרי - בני הצד"לניקים דורשים צדק

70 אחוז מאנשי צד"ל עזבו ללבנון ולאירופה, ואלו שנשארו נותרו עם תחושות קשות • ילדיהם: "צד"ל צריך להיות חלק מההיסטוריה של המדינה"

בכתבה שפורסמה באתר ישראל היום בשנת 2020 נאמר שהאווירה בבית הייתה קשה. נעלנו את כל הדלתות, משהו שלא היינו רגילים לעשות, וישנו כל הילדים עם אמא באותו חדר שינה, כדי שאם יקרה לנו משהו חס וחלילה, לפחות שנהיה ביחד. ניסו להגן עלינו: לא שיחקנו בחצר והתכנסו פנימה לתוך המשפחה המצומצמת". זה לא ממש עזר: אנשי החיזבאללה היו מגיעים לעסקים ולבתים של אנשי צד"ל, פוגעים בבני המשפחה ומכים גם את הנשים ואת הילדים. "התחלנו גם לשמוע על עינויים שבני משפחה של צד"לניקים עוברים בכלא", מספר ג'ונתן.

לחמו כתף אל כתף אנשי צד"ל עם לוחמי צה"ל ברצועת הביטחון ומדינת ישראל חבה להם חוב מוסרי עמוק, אבל דווקא ברגעים שבהם הם היו הכי זקוקים לה, בזמן הנסיגה של כוחות צה"ל מרצועת הביטחון, המדינה הפנתה להם כתף קרה. עכשיו, 20 שנה אחרי הנסיגה ההיא, הבנים של אנשי צד"ל מרשים לעצמם לדבר על תחושת הנטישה, על התובנה הכואבת שנזנחו רק מפני שממשלות ישראל עשו הבחנה בין דם לדם, ועל הדרישה לתיקון.

בשביל ג'ונתן אלחורי, יליד בורג' אל-מאלוכ שליד מרג' עיון וכיום תושב נהריה, יום הנסיגה מלבנון (20 במאי) הוא עדיין אחד הימים הכואבים בשנה. "ביום הנסיגה עברו ליד הבית שלנו שיירות מכוניות של חברים והמשפחות שלהם".

לסיכום , ניתן לראות שבכתבה יש מגוון דעות שמראות כי יש חילוקי דעות בנוגע לעזרה שמדינת ישראל נתנה ונותנת כיום אנחנו מעוניינים להעלות את המודעות על הנושא ולהביא לשינוי ביחס שנותנים לצד"ל דווקא אנחנו הדור הצעיר רוצים להביא וליצור שינוי באמצעות העידן הדיגיטלי שבו ניתן להביא לשינוי לחשיפה והעלאת המודעות בנושא ואף לגרום לנבחרי הציבור להבין כי לקהילה הצדלניקית מגיע יחס שווה בתוך הקהילה ומחוץ אליו.