הקשר בין מצב כלכלי לבין צד"ל - הכתבה של ליורד יפרח
בשנים האחרונות אנחנו נתקלים יותר ויותר בשיח בנוגע לקהילה הצד"לניקית בכלל ובפרט בכל הנוגע למצב הכלכלי של הקהילה.
לפי כתבה שפורסמה באתר דבר בשנת 2018 נכתב שכל השנים הקשר של אנשי צד"ל לישראל נעשה רק דרך צה"ל, ובליל הנסיגה, ואני אומר זאת בכאב לב, צה"ל נעלם להם אמר שני ניר . בנוסף נכתב בכתבה ש- 18 שנים עברו מאז נסיגת צה"ל מדרום לבנון ומדינת ישראל לא עושה כל שביכולתה לסייע לשקם את משפחות חיילי צד"ל.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), אמר בביקורת על משרד האוצר כי "היום הזה היה קבוע בלוח השנה זמן רב, וכמו שאנו נערכנו אליו, קיוויתי שגם משרדי הממשלה ייערכו. חבל שהאוצר לא באו לדיון הזה עם פתרונות לנושא הדיור, כי החלטה כזאת מקפלת בתוכה גם את ההכרה בטעות המוסרית שנעשתה, וכך היום הזה היה יכול להיות יום רק לטובת חיבוק והוקרה של אנשי צד"ל".
פארס אלחג' אמר בדיון: "אתם הפקרתם את אנשי צד"ל, למרות שאתם מודעים למה שהקריבו למענכם. הקשר שלי עם הורי ניתק בנסיגה, ועל המוות של אימי הייתי צריך לגלות מחבר, ובוודאי לא יכולתי להיות בלוויה. כל אחד מאתנו ויתר על המולדת שלו, ושום מחיר שתתנו לא ישתווה לזה, אז לפחות תנו לנו לחיות כמו אזרחים במדינה הזו, ותקנו את העוול הנורא של אפליה בין המשפחות".
את הדור השני ליוצאי צד"ל ייצג קצין בצה"ל, סגן ג'ורג' דיאב, ממצטייני הנשיא השנה. "אני תושב נהריה ובן למשפחה של יוצאי צד"ל. רוב משפחתנו נשארה מאחור. אני התגייסתי, לאחר שנלחמתי לבטל את הפטור שניתן לי, מתוך אמונה בחינוך הממלכתי שקיבלתי בישראל והערכים הנוצרים שקיבלתי מהוריי", אמר דיאב והוסיף, "אני הצלחתי להשתלב בארץ ומאמין שאמשיך להתקדם באופן שוויוני, ויש רבים כמוני בדור שלי, וכבר יש גם דור שלישי ליוצאי צד"ל, אבל חשוב לזכור שההגעה לארץ ברגע אחד, העזיבה הפתאומית של הכל מאחור לדור הראשון, הייתה אתגר גדול שעד היום חלקם לא מצליחים להתגבר עליו ומצויים במצוקה כלכלית גדולה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר גם כן לנושא התייחס גם "עם כל הכבוד להחלטת ממשלה, ואנו בהחלט היינו רוצים לראות את האוצר מסיים את התהליך ומביא החלטה עם יעד, מקור תקציבי ולוח זמנים, הרי שמעליה עומד החוק. חוק אנשי צד"ל ומשפחותיהם, שאושר בכנסת ב-2004 קובע שהממשלה תפעל למציאת פתרונות דיור ותעסוקה, ולשם כך ייקבע תקציב שנתי בתקציב הביטחון. מבחינתי, זהו נשק בידי הוועדה, שאנו נדרוש בעזרתו לקבל פתרונות בהקדם. אנו מבקשים ממשרד האוצר ומזכיר הממשלה לעדכן את הוועדה עד 15 בינואר על פתרונות, ולא על הסברים בדבר שיהוי בקבלת ההחלטה".
באתר ynet נכתב שאחת הבעיות המרכזיות שהעלו אנשי צד"ל היא הדיור, וזאת אחת הבעיות המרכזיות שבה אעסוק בכתבה זו. רבים מהלוחמים שהחליטו להישאר לחיות בישראל חיים בשכירות, ללא קורת גג משלהם. מעברי הדירה התכופים, ובעיות פרנסה נוספות, פוגעים בהשתלבות שלהם ושל ילדיהם בחברה הישראלית.
ניתן לראות שקהילת צד"ל היא נושא שחשוב להעלות את המודעות לגביו, מדובר בנושא רחב המשפיעה על אנשים רבים. יש לה צורות ביטוי שונות ולכן העלאת המודעות בנוגע לקשר והמצב הכלכלי הינה משימה קשה אבל אפשרית, עדיין כן חשוב להשקיע אנרגיה, משאבים ומאמצים רבים להעצים אותה, להעלות את המודעות וליצור שינוי אזרחי וחברתי.
בנוסף בכתבה יש טענה נוספת שנשמעת מצד אנשי צד"ל נוגעת לפערי מעמדות בין הלוחמים. לטענתם, הקצינים הבכירים קיבלו מישראל דירה ופיצוי כספי גדול, ואילו רוב החיילים והקצינים הזוטרים נשכחו מאחור.
ישנה גם בעיית הדור הצעיר, שלא מקבל תמיכה מספקת בתחומי הלימודים וההשתלבות בחברה הישראלית
לעומת זאת ד"ר אורית גזית (2004) מוסיפה על זהותם וכלכלתם התעצבה לאור המציאות הזו והדבר סייע להם בשלב המעבר מזהותם כלבנונים ללבנונים ישראלים לאחר הנסיגה בשנת 2001 חולקו יוצאי צד”ל לשתי קבוצות: קבוצת הרוב הגדול שטופלה רוב התקופה על-ידי יחידה ממשלתית במשרד העליה והקליטה, וקבוצה של כ-200 בכירים, שטופלה בידי המנב”ס (מנהלת ביטחונית לסיוע) במשרד הביטחון, וכללה קצינים בדרג מ”פ ומעלה וכן מי שקיימו קשרים מודיעיניים רגישים עם זרועות הביטחון השונות. קבוצה זו זוכה מאז ועד היום ליחס מועדף.
ישנו איש קשר קבוע ממשרד הביטחון דואג לכל מחסורם של בכירי צד”ל הוחלט גם על תכנית חומש לשילוב חברתי-כלכלי של יוצאי צד"ל במדינת ישראל לאמץ את עיקרי המלצות הוועדה לבחינת שילוב כלכלי וחברתי של יוצאי צבא דרום לבנון (צד"ל) במדינת ישראל (להלן: הוועדה), המצורף-בזה בראשותו של מנהל מינהל המחקר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בדבר יישום תכנית חומש לשילוב כלכלי חברתי של יוצאי צד"ל בחברה הישראלית.
התכנית לעזרה כלכלית דיור ותעסוקה לקהילת צד"ל הייתה אמורה להתבצע בין השנים 2009-2013, דבר שלא קרה בפועל. ממשלת ישראל כן רואה את צורך בשיפור התערותם של יוצאי צד"ל, תוך היערכות לטיפול רב תחומי בנושאים השונים, הכל כפי שפורט בהמלצות הוועדה. אך יחד עם זאת המצב בפועל, במציאות אינו כזה.
בואו נשנה את המצב.
Comments